הלוח

"אז מה יש לך להציע לי?" הזדרזה שירי להיות עניינית.

"בימים האלו, כשהפחד שולט ברחובות, את רוצה להיות לקוחה ב'דותן רז' ולא בכל מקום אחר," השיב בלי להתרגש יתר על המידה.

זה הרשים אותה.

"האפוקליפסה נמצאת בכל מקום, לא?" השיבה והוסיפה מייד, מבלי לאפשר לו להגיב, "בסופו של דבר אתם כמו חברת 'חומות', כמו מיקי יהודה."

 היא דיברה בטון מעט מזלזל. בכוונה לפגוע.

"כשאת חושבת עליי, את רואה מולך את מיקי יהודה?" שאל בביטחון. הוא ידע בדיוק מה עובר בראשה.

שירי שתקה, הגבר הזה לא מפחד מדבר, הרהרה.

"על פי המיתולוגיה היוונית, משמעות המילה 'אפוקליפסה' היא התגלות, ולא אחרית הימים," המשיך כרמל. הדרך שבה אמר את הדברים, כאילו דקלם מתוך האנציקלופדיה, מגנטה אותה.

"התגלות?" ניסתה שירי להישמע לא מופתעת.

"כן, התגלות האל בבני האדם".